גבולות גזרה

הרשומה הזו היא הראשונה שפורסמה לפרויקט. הרבה מים עברו בנהר מאז, אולם אני חושב שיש בה מן הערך גם כעת.

אמרו לי שתמיד צריך להתחיל מהבסיס, הנה אחד כזה:

אז מה בעצם משחקים ומשחקות הנורדיות (או האוסטרליות, או בסצנת הפרינג' האמריקנית...)? השאלה הזו מסובכת הרבה יותר מכפי שהיא נשמעת, ולהתחיל לענות עליה ייקח חודשים של פוסטים יומיים. במקום, אני מעוניין להגדיר את הגבולות לסדרת הפוסטים הזו: אני הולך לדבר על פריפורמים (freeform).

לענות על השאלה מהו פריפורם זה קשה לא פחות, אולם בצורה שונה: בכל מקום בעולם, פחות או יותר, יש למילה משמעות אחרת - בישראל, פריפורם זה התרגום לאנגלית של חופשיטה, ככל שאני יודע ומבין. למה שאנחנו קוראות פריפורם, האוסטרליות קוראות סיסטמלס (systemless), ולמרבה הפלא יש להן גם גרסה מסוימת של הרעיון של "הנחיה טוטאלית". למה שהאוסטרליות קוראות פריפורם אנחנו והאמריקאיות נקרא לארפ חדר, על אף שהנורדים יבדילו, לפי מדינה, בין parlor larp ל-chamber larp.

אבל מה לגבי פריפורם? אצל האמריקניות יש שני סוגים עיקריים של פריפורם. הראשון והנפוץ יותר הוא משחק יחסית ממועט בחוקים עם דגש נרטיבי, השני הוא מעין שילוב בין המשחקים הנורדיים לבין משחקי אינדי (American freeform).

ואצל הנורדיות? יש לפחות ארבעה סוגים של פריפורמים, אחד לכל מדינה. יש גם עוד סוגים בתוך כל מדינה. בגדול, אצל הנורדיות פריפורם נמצא על התפר שבין שולחני ללארפ, מה שאני קורא לו לארפ שולחני לעיתים. באופן טבעי, עם הגדרה אמורפית כזו קשה לעבוד, ולכן צריך לדבר על מאפיינים.

קבוצה ראשונה של משחקי פריפורם במדינות הנורדיות היא המחנות הדני והשבדי, שעיקר הפעילות שלהם היא סביב הכנס Fastaval, שהוא, כבר עשרים וכמה שנים, הכנס המוביל במדינות הנורדיות בכל הקשור לכתיבת תרחישים. בפסטבל יש שני סוגים של תרחישים: תרחישי נובלה של שעתיים בדיוק, ותרחישים מלאים של בין ארבע לחמש שעות. כשמדברות על פריפורם נורדי, בדרך כלל חושבות על הקבוצה הזו. בתוך הקבוצה הזו צמח גם קולקטיב, שבנורווגיה מכנים "מותג", שנקרא ג'יפפורם (Jeepform), שהוא סוג של פריפורם אוואנגארדי. נגיע אליו ביום אחר. לבינתיים, חשוב לדעת שבמשך הרבה שנים המשחקים הנורדיים היחידים שהיו זמינים באנגלית היו משחקי הג'יפרים השונים, ולכן הרבה פעמים אנשות מבלבלות בין המונחים.

בנורווגיה, הפריפורמים שולחניים יותר, ומתחלקים גם הם לשני סוגים: משחקי תפקידים, ומשחקי פואמה. האחרונים הם משחקים של חמש עשרה דקות על השעון.

בפינלנד יש סוג אחר של משחקים, סביב הכנס Ropecon, שהוא כנראה המצליח בכנסי התפקידים יחד עם קנוטפונקט – רופהקון במספרים, קנוטפונקט בקביעת נושאי הדיון לשיח התיאורטי והעיצובי של המשחקים המובילים בסצנות הפרינג'. משחקים ברופהקון נמשכים שעה בדיוק, רבע שעה לארגונים וסדנה, ארבעים וחמש דקות למשחק. הכל מתוקתק על השעון.

אזכיר בחטף, כמעין קוריוז, שגם לאנגליות יש פריפורם, וגם הוא שונה מאוד מהפריפורמים האחרים: באנגליה, פריפורם, בגדול, זו תעלומת רצח עם אלמנטים פוליטיים שמשוחקות בחי, נמשכת מספר שעות מצומצם, ובעיקר כוללת חלוקת דמויות בשבועות שלפני המשחק, כדי שלאנשות יהיה זמן להתארגן ולהתכונן. זה בבירור משנה את הדינמיקה, ויש לי כמה טקסטים של משחקים שכאלו שאנתח בעתיד הקצת-פחות-קרוב.

אלה, בגדול, גבולות הגזרה של העמוד הזה. הגבולות הללו הולכים להישבר לא פעם – המטרה של גבול היא להישבר ולהיחצות – אבל זה הקונטקסט הבסיסי שכנגדו אני מעוניין להציב את כל שיבוא.

מקווה שיהיה לכולנו מעניין.